“אחרי הריבונות, ביתר עילית תהיה עיר ישראלית בדיוק כמו בית שמש” | מיוחד: ראש העיר הקודם ר’ יצחק פינדרוס מנתח את המשמעויות המלאות של תכנית המאה על ביתר עילית

היינו כחולמים 

הוא היה הראשון שתכנן להרחיב את ביתר עילית עד לגוש עציון. הוא התמודד מול הליכי הבירוקרטיה, הבג”צים והשלטון הצבאי. והוא היה זה שעמד מול הרשויות שהכבידו את הנהלים בשל בעיות מדיניות מכאן ועד וושינגטון >>> עכשיו, כאשר הנשיא טראמפ בישר על ‘תכנית המאה’ שתאפשר להחיל את הריבונות הישראלית המלאה על כל היישובים ביהודה ושומרון – פנינו לראש עיריית ביתר עילית לשעבר, ר’ יצחק פינדרוס, כדי לקבל ניתוח מלא ומדויק על כל המשמעויות, ההשלכות והבשורות שטמונות בתכנית הסיפוח >>> מסמך מרתק

שלמה פרידמן

מבחינת ר’ יצחק פינדרוס, ראש העיר הקודם של ביתר עילית, אשר עמד בראש העירייה בין השנים תשס”א לתשס”ז – הכותרות מהבית הלבן הכותרות מהבית הלבן טומנות בחובן משמעות יתרה, מעבר למשמעות הרגילה עבור כלל ההתיישבות ביהודה ושומרון. פינדרוס היה זה שתכנן את הרחבתה של העיר עד לגוש עציון – דבר שהוגדר בזמנו כ’פנטזיה מדינית’ לנוכח המעצורים שהציבו האמריקאים על כל חלום התפתחות ביישובים שמעבר לקו הירוק. עכשיו, החלום נראה ממשי מאי פעם.

מעבר לכך, העובדה שפינדרוס מוצב במקום השמיני והגבולי ב’יהדות התורה’ (ואף כיהן מטעמה כחבר כנסת במשך מספר חודשים, כאשר לאחר הבחירות הראשונות זכתה המפלגה בשמונה מנדטים) הופכת את סדר היום המדיני לבעל השפעות על תזוזת המנדטים, מה שיכול להשליך על עתידו בכנסת שתיבחר לאחר הבחירות השלישיות.

עם הכרזת הריבונות, ביקש ‘שערים’ לשוחח עם ראש העיר לשעבר, המכהן כיום כמזכ”ל ‘דגל התורה’, ולשמוע ממנו על כל ההשלכות האפשריות. את ר’ יצחק השגנו בשעות המוקדמות של הבוקר לאחר תפילת הוותיקין, שכן מזה שנים הוא נוהג להתפלל עם הנץ החמה, כמנהג תלמידי הרב זילברמן זצ”ל המתגוררים בעיר העתיקה.

סוף השלטון הצבאי

שמענו וראינו את הנס הגדול שבו נשיא המעצמה הגדולה בעולם מכריז בבית הלבן, מול הקהילה הדיפלומטית, בהם שגרירי ארצות ערב – על זכותם של העם היהודי בארץ ישראל, ומכיר לראשונה בזכות התנ”כית של היהודים בארץ הקודש, כשהוא ומכריז שמצידו הוא יאפשר למדינת ישראל להחיל ריבונות על כל שטחי יהודה ושומרון ועל בקעת הירדן. מה זה אומר בשבילנו האזרחים הקטנים בביתר?

פינדרוס:“שני דברים. יש את החלק הראשון של כלל האישורים והבירוקרטיה. לא כל התושבים יודעים את זה – שלטון צבאי ושלטון אזרחי זה שני עולמות נפרדים. אני רק נזכר כמה זמן חיכינו וכמה דברים עברנו עד לקבלת אישור של רמזור בצומת אל ח’דר.  במדינת ישראל זה לא כזה סיפור,  ומי מדבר מדבר על כבישים, תכנון דרכים, כל דבר עד שאתה מאשר אתה צריך להוכיח  בעלות וגם כך מוגשים בג”צים, שזה מעכב כל התפתחות למשך שנים.

“הדבר השני”, אומר פינדרוס, “זה העניין הביטחוני. אנחנו באזור אשר בשליטה צבאית. מסביבנו נמצאים כפרים, ברוך השם רובם לא עוינים, אבל זה משפיע מאד על ההתנהלות וההתנהגות. מי שזוכר את האוטובוסים מוגני הירי שהצטרכנו תמיד לנסוע בהם. נכון שהמצב הרבה יותר טוב ממה שהיה בשנות האינתיפאדה, אבל אינו דומה ישוב שהוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, וכל פגיעה מהווה הפרת ריבונות של מדינה, להפרה באזור שמבחינה בינלאומית נקרא אזור כבוש.

“והכי חשוב, שעצם העננה המרחפת מעל כל גושי ההתיישבות, ‘יפנו או לא יפנו’ – נגמרת מעכשיו. מי יכול לשכוח את הנשיא ברק חוסיין אובמה אשר הקפיא את כלל הבנייה ביתר למשך שנים?! נכון  שמפינוי אנחנו פחות מפחדים, ביתר עילית ב”ה מזמן לא נמצאת במקום הזה. אבל גם העננה הזאת, ברגע שזה הופך לשטח של מדינת ישראל, זה הופך להיות בדיוק כמו שכונת גילה. כמו שעד היום כולם יודעים שגילה זה חלק אינטגראלי של מדינת ישראל ואף אחד לא חושב שיש הבדל בין גילה לארמון הנציב ורחביה – אותו הדבר ביתר עילית. כאשר תחול עליה ריבונות והחוק הישראלי, היא תהיה בדיוק כמו אחותה בית שמש מהבחינה הזאת”.

‘ופרצת’, נוסח ביתר

מבחינה חוקית ונהלים, באלו תחומים יוקל לנו, התושבים?

“מבחינת חיי יום יום, אנחנו כיום כמעט לא מרגישים הבדל. אפילו מחירי הדירות בביתר גבוהים במיוחד, ולא זכורים לנו תקלים מיוחדים. כך שמבחינת ההתנהלות לא נרגיש כמעט שום דבר. אבל מבחינה חוקית, מבחינת הנהלים, מבחינת הדברים, יש המון נושאים. כל חוק שחוקק בכנסת, כל הוראת שעה,  וכל הוראה משפטית אשר חלים במדינת ישראל – צריך לעבור אשרור נוסף מהצבא, שהוא כרגע הריבון באזור.

“ביתר עילית וכך כלל ההתנחלויות, נמצאים תחת שלטון צבאי, ואם בתוך הקו הירוק יש יועצים משפטיים אשר מעכבים כל דבר, אז בביתר וכך גם בכל ההתנחלויות – כל החלטה חייבת לעבור מערכת של יעוץ משפטי כפול. זאת אומרת, קודם משרד המשפטים הרגיל ואחר כך של משרד הביטחון, הרמטכ”ל והצבא. עצם ההכרזה על ביתר וגושי ההתיישבות מפחיתה באופן מיידי את הבירוקרטיה”.

ומה בנוגע להרחבה העתידית של ביתר עילית? האם טראמפ בהכרזתו קיבע את המצב הקיים או השאיר מקום להתרחבות?

“נתחיל דבר ראשון שלביתר עילית יש אופציות של אלפי יחידות דיור  חדשות. התחלנו בתכנית בזמנו עם משרד השיכון, מה שקראנו לזה ‘בי שלוש’, ‘בי ארבע’ ו’בי חמש’, זה לכיוון גבעות. עשינו על זה אפילו עבודות, הנחנו יסודות שמה. וכל עוד בתקופה שלי, זה נעצר איכשהו מסיבות מדיניות אחר כך. בתכנון מחוץ לקו הירוק אתה נמצא כל הזמן באיזשהו לחץ מבג”ץ, אתה ב’שטח כבוש’ כהגדרתם, ולכן הכללים החוקיים הם אחרים. אבל בהחלט ביתר יכולה להרחיב את עצמה. יש שם אפשרות לאלפי אלפי יחידות דיור”.

על כמה יחידות דיור מדובר? והאם ביתר כעת יכול להיות בשורה לכלל הציבור החרדי ולהיות חלק מפתרון מצוקת הדיור הכלל-חרדי?

“ללא כל ספק. ברגע שתוחל הריבונות – ביתר תהיה בשורה גדולה מאד לציבור החרדי. אנחנו תכננו כמעט עשרת אלפים יחידות דיור באזורי B-3, ו-B-4.

אטמוספרה אחרת

האם בתוכנית המאה  של טראמפ, השטחים האלו שהנך מדבר עליהם כלולים בתוכנית כחלק אחד של מדינת ישראל?

“כשאתה מסתכל על המפה של טראמפ, אתה רואה שהוא מחיל ריבונות כמעט עד כרמי צור. כמעט עד כרמי צור. ביתר לא מובלעת. זה ההבדל בין הסיפוח למובלעת. מובלעת זה רק בתחום השיפוט הישראלי, אך בטריטוריה של המדינה הפלסטינית.

“במפה של טראמפ, אתה רואה, את הצבע החום. הצבע החום מגיע עד כמעט צומת הגוש, עד כרמי צור. ולכן זה עולם אחר. כל הנוף שאנחנו משקיפים עליו מביתר לכיון הגוש – גבעות, נתיב הל”ה – כל זה הופך להיות הקו הירוק. זו אטמוספרה אחרת, אטמוספרה משפטית אחרת. אתה הריבון במקום, אתה לא כובש יותר. ולכן הבג”צים הם אחרים, היעוץ המשפטי הוא אחר. זה משהו אחר לגמרי. השינוי הדרסטי הוא שמותר לך לתכנן בלי קשר לבעלויות,  כאשר עד היום לא יכלנו לתכנן לפני. אין ספק שמדובר בבשורה גדולה לארץ ישראל ובשורה גדולה ליישוב הארץ”.

סליחה שאני מבקש הסבר מה זה המונח ‘קשור לבעלויות’?

“הרי הסיבה המשפטית שבגללה אתה יכול לתכנן בשטח כבוש זה רק בגלל שאתה הבעלים של השטח ולכן אתה יכול לתכנן, ואם זה לא מוכח במאת האחוזים שזה שלך – אין לך דרך לתכנן את השטח או להחיל עליו תב”ע.

“כשאנחנו מתכננים  בירושלים שכונה, לא צריכים לבדוק מי הבעלים של הקרקע כאשר מתכננים את השכונה. מתכננים תב”ע, ואחר כך הבעלים של השטח יכולים לפעול לפי זה. ביו”ש אתה צריך להוכיח בעלות לפני שהתחלת בכלל לתכנן ברגע שהוחל  החוק ישראלי. המצב המשפטי משתנה לגמרי”.

אם כן, השאלה שנשאלת היא מה יקרה בשטח שבין כביש הטוב והמיטיב לדרך הרמ”ז. כל השטח שמוחזק על ידי הערבים – יש סיכוי שהוא ישתנה עכשיו?

“לא, הבעלויות לא משתנות, השטחים האלו נמצאים אצל הערבים, ויישארו אצלם גם כאשר תוחל הריבונות בביתר עילית. החלת הריבונות זה לא הפקעת שטחים. לכן יישאר המצב הסטטי של שטחים אלו עד שהם יחליטו שהם רוצים למכור או לבנות, כפי שכל אחד שיש לו שטח בתוך מדינת ישראל בתוככי הקו הירוק”.

זו לא תהיה מובלעת פלסטינית, כפי שאנחנו רואים בישובים יהודים אחרים במפה של טראמפ?

“לא, לכן הצבע במפה הוא צבע חום, בלי מובלעות פלסטיניות, כך שככל הנראה שעל השטח האמור יוחל חוקי מדינת ישראל על כל המשתמע מכך”.

מעשה ב’כביש פינדרוס’

בביתר יש כביש שמחבר בין גבעה א’ לגבעה ב’. כולם קוראים לזה ‘כביש פינדרוס’. אתה קראת לזה ‘דרך הטוב והמטיב’. מספרים שהיה סיפור נס מפתיע בתכנון ובביצוע של הכביש. מה היה שם?

“אמת. הסיפור שהיה שם מאוד מעניין. אני לא מכיר מקום כזה שתוכנן ונבנה כביש בכזו מהירות, חמישה חודשים בסך הכל מהרעיון ועד לביצוע, וכל זה  בלי תב”ע בלי כלום”.

אם כבר ראיון, אולי תשתף אותנו בפרטי הסיפור, ביתר גדלה מאז בהרבה ולא כולם יודעים את הסיפור?

“מה שקרה זה, שהיה לנו סיור חודש אחרי הבחירות ב-2001 למספרם, עם הרב מאיר פרוש שהיה אז סגן שר השיכון. זה היה כמה חודשים לפני תחילת האכלוס של גבעה ב’. יחד עם סגן השר הגיעו מנהלי הפרויקט מטעם משרד השיכון, וניסו לפתור את בעיית הכניסה לגבעה החדשה, כאשר לכולם היה ברור שבגלל הבג”ץ – אי אפשר יהיה לסלול את הכביש של הכניסה לעיר של היום, מכיכר הרימון ועד לכיכר הגפן. נוהלה שם מחלוקת של הערבים בבג”ץ במשך שבע שנים.

“האכלוס של גבעה ‘בי’ הלך והתקרב, והכניסה לגבעה הייתה מכביש 375 – הכניסה השניה של ביתר – וברור לכל שאי אפשר לחיות ככה. האכלוס היה אמור להיות שלושה חודשים אחר כך,  כאשר אנחנו מבינים שאין דרך לאכלס את הגבעה אם אין פתרון רציני בקרוב. שתבינו: לא היו שום בתי כנסת, לא מקוואות ולא חנות מכולת. רק לחשוב על המהלך הרגלי שיצטרכו ללכת בשבתות, שאלות הלכתיות אין ספור, ופשוט לא היה אפשרות טכנית לאכלס כך את הגבעה.

“ואז, תוך כדי הפגישה עם סגן השר, הציע בזמנו מי שהיה מנהל מחלקת הנדסה, יוסי כהן, לבצע כביש ישיר מגבעה A לגבעה B, כאשר ההתייחסות של מנהלי הפרויקט מטעם משרד השיכון, הייתה שאנחנו מטורפים. אין דרך, בחיים זה לא יכול לקרות. התנהל שם ויכוח, ואז סגן השר מאיר פרוש שאל: ‘אתם מוכנים שהעירייה תעשה בדיקה תכנונית?’ הם הסכימו.

“מיד אחרי הסיור נסענו לרמת גן למתכנן כבישים. נכנסתי אליו למשרד. אמרתי לו: ‘אני ראש עיר חדש. אני רוצה שתתכנן לי פה כביש’. אז הוא אומר לי: ‘בסדר, זה ייקח חודש, חודש וחצי’. אמרתי לו: ‘אני צריך את תוך שבועיים’. הוא הסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח. אם אתה לא יכול אני אמצא מישהו אחר שכן יכול. אני מבין שאתה עובד עם העירייה הרבה, אני ראש עיר חדש וזו הבקשה הראשונה שלי. אני מבקש ממך שתגמור לי את התוכנית תוך שבועיים’.

“וכך הווה. תוך שבועיים הוא הגיע עם תכנית לכביש, כאשר בדיוק אחר כך נכנס מנהל מחוז חדש למשרד השיכון, והגיעו שוב לסיור עם כל בכירי משרד השיכון יחד עם אותם מנהלי הפרויקטים, כאשר בפגישה הוצאנו לו את התוכנית ואמרנו לו: ‘בוא תבנה לנו את הכביש’. הוא הסתכל עלינו כמו שנפלנו מהירח, אתם משוגעים?! אי אפשר טכנית לבנות כך כביש ללא תב”ע וללא כלום”.

מעבר לחמורים

פינדרוס ממשיך לגולל את השתלשלות סלילתו של הכביש: “שאלתי את אנשי משרד השיכון: ‘תגידו לי, אם אני בונה את הכביש, אתם מסוגלים אח”כ למצוא דרך איך לשלם את זה?’ התחילו לגמגם, כאשר תוך כדי מנהל המחוז מבקש מהם תשובה: ‘תגידו לי, כן או לא’. התשובה הייתה כן, אבל יצטרכו אישורים.

“הסתכל עלי מנהל המחוז שהוא בהחלט עם ראש גדול, בשם מרחביה, נראה לי שהוא עד היום מנהל המחוז, ואמר לי: ‘אני במקומך הייתי עושה את זה’. מיד נתתי הוראה למחלקת הנדסה לצאת לביצוע של הכביש. כמובן שדברים כאלה לוקחים תכנון של חודשים רבים, אבל כמו שאמרתי למתכנן הכבישים לתכנן בתוך שבועיים, כך גם אמרתי למתכננים שצריכים לתכנן עכשיו את הקירות ואת הביצוע.

“כל בוקר הייתי מתקשר אליהם, ותוך חודש מאותו יום עלה טרקטור לשטח והתחיל לבנות את הכביש. תוך כדי בניית הכביש, בא אלי עוד מנהל מחלקת הנדסה. הוא אמר לי: ‘תקשיב. הגיעו הערבים ואמרו אתם חוסמים לנו את הדרך, אם הם ירוצו לבג”צ אז זה גם יתקע כמו הכביש השני, מה נעשה?’… לאחר מחשבה הזמנתי אותם אלי למשרד. שאלתי אותם: ‘מה אתם צריכים? מה מפריע לכם?’ הם אמרו: ‘חוסמים לנו את המעבר’. שאלתי: ‘מה יש לכם היום? מעבר חמורים? אני יעשה לכם מעבר של רכבים!’ לכן עד היום יש מנהרה מתחת לכביש למעבר של רכבים.

“אכלנו שתינו שמחנו רקדנו. הבאתי עוד ‘לאמר’ כזה בארבע מאות אלף שקל ועשינו להם את המעבר, וכך, בהינף פגישה אחת, נפתרה הבעיה והכביש נבנה בהסכמת כולם. אם אני זוכר נכון, בראשון לינואר היתה הפגישה, ובראשון לחמישי הכביש נפתח, חודשיים לאחר תחילת האכלוס. בטוח שיש תושבים שזוכרים את החודשים האלו, כשלא היה מעבר ישיר בין שתי הגבעות”.

פחות בירוקרטיה

נחזור בחזרה לריבונות, מבחינת התב”ע העירונית, נגיד שינוי תב”ע, יהיה יותר קל?

“ברור שזה הופך להיות יותר קל. זה לא עובר את המנהל האזרחי. זה עובר את ועדות התכנון הנורמליות בתוך מדינת ישראל, שגם הן צריכות ישועה ורחמים, אבל זה סוג אחר לגמרי, עם פחות בעיות משפטיות ועם פחות בירוקרטיה מדינית. יש בזה משמעויות אחרות לגמרי, גם מבחינה של דברים קטנים – רק להפעיל את הרב-קו בתוך ערי יו”ש – כמה מאמץ ובירוקרטיה היה צריך? כל זה הולך להיגמר בעזרת השם.

טוב, מתי נראה אותך פה חזרה?

“הגמרא בכתובות אומרת: ‘הכל מעלין לירושלים ואין הכל מורידין’. נכון?”

תגובות

mood_bad
  • אין דירוגים עדיין.
  • chat
    הוספת תגובה

    שלח הודעה לבעל העסק