איך ייראו החיים בביתר עילית אחרי החלת הריבונות

החלת הריבונות הישראלית על ביתר עילית 

במה ישתנו חיי התושבים? כיצד יתייחסו לכך בעולם ומה זה בכלל אומר החלת הריבונות? כל התשובות

שלמה פרידמן

הכרתו של טראמפ בריבונות הישראלית על כלל היישובים היהודיים ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן, כבר מביא את ראש הממשלה בנימין נתניהו, וממשלת ישראל  להחיל  את החוק הישראלי על כלל יהודה ושומרון ובניהם עיר התורה והחסידות ביתר עילית,  בהקדם האפשרי. נתניהו מיהר להכריז כי עוד ביום ראשון הקרוב יעלה לאישור בישיבת הממשלה חלקו הראשון של החלת הריבונות הישראלית, יתכן שזה עלול קצת להתעכב עד לפרסום חוות דעתו של היועמ”ש בנוגע ליכולתה של הממשלה להחליט על החלטה מסוג זה. המשמעויות שלו.

מה זה החלת ריבונות?

החלת ריבונות הוא למעשה הכרזה שתם שלטון הצבאי באזורי המחלוקת , והחלת החוק הישראלי במלואו על כל האזור. לדברי נתניהו, המהלך יתבצע בשתי פעימות: ראשית, ראש הממשלה יביא את ההחלטה על החלת החוק הישראלי על בקעת הירדן, צפון ים המלח ויתר היישובים היהודיים ביו”ש לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה. שנית, לאחר עבודת מטה בישראל, תובא החלת החוק הישראלי גם על שטחים נוספים.‎‏

למה בעצם להחיל ריבונות?

הטיעון המרכזי להחלת הריבונות הוא להבטיח את האחיזה הביטחונית של ישראל בגבולה המזרחי. היום צה”ל אמנם יושב שם, אבל כאזור הנתון למחלוקת והיה כאלו שראו בזה  ישיבה זמנית בלבד. תומכי המהלך טוענים כי מהלך כזה יבטיח שישראל וצה”ל ישבו שם לעד. מעבר לכך, החלת הריבונות ישפיע על חייהם של התושבים היהודים, שיהיו כפופים לחוק הישראלי בדיוק כמו כל אזרח אחר במדינה.

איך ישתנו חייהם של התושבים אחרי ההחלה?

המון דברים, בעיקר תכנונים והתפתחות הישובים 

          •  הקלה בתכנון וסלילת כבישים שחסרים היום באזור.
          • יכולת תכנון והקמת תשתיות מסודרות כמו חשמל, ביוב ומים.
          • הסדרת הליכי בנייה והבטחה שלא תהיה הקפאת בנייה.
          • העברת סמכויות ניהוליות מהמנהל האזרחי לרשויות המקומיות וחיזוק הקשר שלהן לממשלה בשביל לקצר תהליכים.
          • זה גם הזמן לבנות בשטחי C, ש־50 אחוזים מהם יישארו בשליטתנו. 

מהו המעמד המשפטי של האזור לפני ואחרי החלת הריבונות?

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, שטחי הגדה המערבית הם בגדר שטח ישראלי הנתונים למחלוקת בין לאומית למי שייך שטחים אלו, כאשר החיים בהם כפופים לאלוף פיקוד המרכז ולמנהל האזרחי. החלה של ריבונות בצורה של סיפוח, עד היום האמריקנים התנגדו לכל מהלך שכזה, כעת כאשר הנשיא דונלד  טראמפ נתן את הסכמתו למהלך, וזה נעשה בהסכמה אמריקאית זה בעצם חוסם כל אפשרות של התנגדות למהלך, כאשר הנשיא הבטיח שארה”ב תטיל ווטו על כל החלטה שתסתור את התוכנית המאה.

האם מהלך שכזה לא יכול לגרום למתיחות עם עמי האזור?  

גם הירדנים, שכלפי חוץ מביעים התנגדות (כפי שהביעו סביב אוסלו), מסתפקים ואף מסופקים ממעמדם המיוחד על הר הבית והמסגדים שם, מאז חתימת הסכם השלום איתם ב־1994.
דומה שהעולם הערבי לא נבהל מתוכנית המאה. לא נראה מעגלי הורה בקהיר, בריאד או בעמאן, ויש גם צרות מבית ודעת קהל מקומית, אבל עבור ממשלות ערב ושליטי ערב השתנו סדרי העדיפויות: הם אמנם לא הפכו ל”חובבי ציון”, אך הם גם פחות ופחות חובבי פלשתין. ובכלל, התוכנית מבטאת גם את העובדה שהצלחנו להעמיק את שותפות האינטרסים, ולא רק מול איראן. ישראל, זו שניבאו לה בדידות מזהירה, מתגלה כמי שבכל זאת התייצבה בצד הנכון של ההיסטוריה. מנהיגי ערב שונים השכילו להבין זאת, גם אם לא ממהרים לתת לזה ביטוי פומבי.

צילום: גדעון קובי לע”מ 

 

תגובות

mood_bad
  • אין דירוגים עדיין.
  • chat
    הוספת תגובה

    שלח הודעה לבעל העסק