“מה אכפת לך שאינני עולה במעלית?”

מה קורה לנו בזמן חרדה?

מה אנחנו עושים כשהחרדה משתלטת עלינו?

הנה התשובות:

בזמן חרדה, מופעל בגופנו מנגנון בריא, אינסטינקטיבי, שנועד לעזור לנו להינצל מהאיום. שמה: תגובת “הלחם או ברח” Fight or flight, והיא מפרישה לדמנו הורמונים החשובים להישרדות. ישנם שינויים פיזיולוגיים, קוגנטיביים והתנהגותיים: אדרנלין, נשימה מהירה, תחושת ערפול, סחרחורת, זיעה, בחילה, ‘פרפרים בבטן’, יובש בפה, שינויים בראיה, סערת מחשבות, קפאון ועוד.

שינויים אלו יכולים לעזור לנו להתגונן מפני הסכנה או לברוח ממנה, וזה מבורך.אך כאשר הם מתרחשים בסיטואציה ‘בטוחה’ יחסית, הם גורמים לנו לחוש חרדה לעיתים תכופות, למרות שבשכל אנו יודעים שאין כאן איום הגיוני.

ואז,

החרדה משתלטת עלינו.

ואנחנו מנסים להימנע ממפגש עם גורם החרדה.

כל אדם מסגל לעצמו התנהגויות שנותנות לו תחושת בטחון. למשל: אם יש לי חרדה מכלבים, אמנע מללכת ברחוב בו יש כלב, גם אם הדבר גורם לי לעיקוף ועיכוב רציניים. אם יש לי חרדה ממעלית, אמנע מלעלות במעליות ואעלה במדרגות, או שאקח איתי בקבוק מים באופן קבוע, כדור הרגעה, פלאפון וכדומה.

באים אנשים ואומרים: “מה אכפת לך שאינני עולה במעלית?”

“מה, זה יותר בריא!”

“לעלות במדרגות במקום במעלית, זה רק מועיל לבריאות!”

אין חולק, עלייה במדרגות היא פעילות בריאה יותר מהשימוש במעלית. ובכל זאת, יש חסרונות רבים להימנעויות האלה. ויש להם גם מעלה: מעלתם של התנהגויות אלו הנותנים לנו תחושת בטחון היא שהם משמשים כאמצעי הרגעה ומביאים הקלה מיידית.

חסרונותיהם:

        1. כאשר אדם מתרגל להתנהגויות אלו (שימוש במדרגות בלבד, מים, כדור הרגעה), הוא משמר את המחשבה שיש כאן סכנה אמיתית, וכך החרדה נמשכת. כל עוד לא אסכים לעלות במעלית, אני משכנעת את עצמי שהמעלית מהווה איום ממשי.
        2. התנהגויות אלו מונעות מהאדם את הלמידה מהחוויה שמעלית איננה מסוכנת. כל עוד הוא איננו משתמש בה, כיצד יוכל לחוות מצב בו המעלית עובדת בצורה תקנית?
        3.  לעיתים, הן מונעות מהאדם אינפורמציה שיש בה כדי לסתור את קיומה של הסכנה. למשל: בחרדת בריאות- אדם נמנע מלשמוע תוצאות בדיקות מרוב חרדה שיש לו ניצני מחלה, ובכך נמנעת ממנו אינפורמציה שהכל בסדר אצלו.
        4.  האדם מסביר לעצמו ולאחרים שהתנהגויות אלו מצילות אותו מהסכנה, ובכך מתחזקת אצלו התפיסה שגורם החרדה הוא אכן מסוכן.
        5. במשך הזמן הן הופכות אצלו להרגל ומחזקות את התלות שלו בהן. הוא נהיה יותר ויותר משוכנע בחוסר יכולתו להתמודד עם ה’איום’ שהוא משכנע את עצמו שהוא ‘מסוכן’.
        6. “אשר יגורתי בא”- הימנעות מגורם החרדה יכולה להגביר את סיכויי התממשות האיום. לדוגמא: נהיגה בלחץ מאפשרות של תאונה, יכולה להגביר את הסיכון לתאונה.

לסיכום: ניסינו להסביר מה מונע מהאדם התאוששות תקינה לאחר חוויית חרדה. חוויית חרדה מתמשכת מביאה עימה תחושות גוף קשות וצורות חשיבה מוטעות שמשמרות את החרדה. לאחר שהחרדה כבר קיימת, מומלץ טיפול CBT שמכחיד את התהליכים המשמרים את החרדה. חבל לסבול כאשר יש שיטות מוכחות המעלימות את החרדה בזמן קצר, ומחזירות לאדם את שלוות הנפש שלו.

חוברת “שליטה במחשבות” חינם: ba65858@gmail.com  לקביעת פגישה : 05331-65858

תגובות

mood_bad
  • אין דירוגים עדיין.
  • chat
    הוספת תגובה

    שלח הודעה לבעל העסק